גנזך הרשת

שעה

בלוג

פוסט

22:33

דברים שעוברים לי בראש

[תקציר...]

××ª× ×××©×× ××× ×©××ª×. ×¢××©×× ×ª×©×ª×¤×¨

22:12

העין השביעית

[תקציר...]

לא! בשום אופן לא! בשום צורה לא!

22:00

בעולמם של החרדים

[תקציר...]

הפתרון ל'שוויון בנטל' גיוס בתשלום מלא!! [ עוד 24 פוסטים...]

בכל מצב לא ימצאו פתרון לנושא הזה של 'שוויון בנטל' מפני שלא רק חרדים לא מתגייסים, גם עשרות אלפים מן החילונים וכן ערבים ואחרים. נניח שחלילה החרדים מתגייסים לא פתרו את הבעיה מפני שעשרות אלפי צעירים בישראל בשנות גיוס לא ישרתו מכל מיני סיבות, ולכן צריך למצוא פתרון לענין שיועיל לכולם, גם אם זה יעלה הרבה כסף, אבל כזה שהצבא רק ירוויח מכך צבאית וכלכליתההצעה שאני מציע כאן הוא גיוס תמורת תשלום מלא, כל מי שמתגייס מקבל משכורת מכובדת עם הטבות וזכויות בעתיד בימי חייו. וכל מי שאינו מתגייס יחוייב בתשלום חדשי כל עוד שאינו מתגייס וככה כולם שווים בלי יוצא מן הכלל, זה יחייב את כל אזרחי המדינה בלי הבדל של גזע. זה יביא צדק לנושא, והויכוחים של כל כך הרבה שנים יירדו מסדר היום. מבזבזים אנו שנים על ענין שאין לו פתרון, החרדים לא יתגייסו, אלו שכן יתגייסו הם כבר חצי חצי לא רחוקים מלא להיות יותר חרדיםיש היום מספיק צעירים מי שמוכנים להתגייס תמורת תשלום טוב, יהיו הרבה שירוצו לצבא בגלל המשכורות וההטבות, כשלצידם הדתיים לאומיים שיעשו זאת אידיאית והם רבים מאוד, הצבא אינו זקוק לכל הצעירים, מציאות היא שזה שנים מוותרים על עשרות אלפי חילונים משירות בצבא, וכפי שטענו הרמטכלי"ם בעשורים האחרונים כי יש לצמצם את הצבא הוא גדול מדי, הייתה להם הזדמנות לעשות סדר כזה של שירות תמורת תשלום, ועושה רושם שאינם רוצים בכך, מפני שיש להם כוונות אחרות בגיוס לצה"ל, וזה 'לחלן' את הדתיים והחרדיםאין כל הסבר אחר מדוע שלא יבטלו את חובת הגיוס, כמו שנוהגים בהרבה מדינות, החיילים שמתגייסים חיים בכבוד מבחינה כלכלית. הענין הוא שהשמאל בישראל רוצה 'לחנך' את הצעירים הישראלים 'לחילוניות' או ל'ישראליות' כפי שהם מנסחים זאת, ולכן חשוב להם לגייס חרדים. הם יודעים שגיוס חרדים זה בעייתי לאורח חייהם, ולא איכפת להם, העיקר שיצליחו במשימתם המיסיונרית של חילון החרדי והדתיבמשך של 75 שנה בצבא הישראלי, מספרם של מי שהגיעו עם כיפות וציצית לצבא ויצאו ממנה בלי כיפות ובלי ציצית הם במאות אלפים. שני שליש של הדתיים לאומיים שהתגייסו בשל אידיאה אמיתית האמינו כי הם מבצעים שליחות דתית, בצבא הם איבדו את הדת שלהם, רוב רובם של החילונים בדורות האחרונים בישראל באו מבתים דתיים והיום הם חילוניםאם כנים הם, ואינם רוצים לשנות את אורח חייהם של החיילים, אז הנה יש להם דרך מצויינת. לבטל את חובת הגיוס, לגייס רק תמורת תשלום מלא והטבות. ובשביל לכסות את ההוצאה, כל מי שאינו מתגייס חייב יהיה לשלם מס חדשי כל עוד שאינו משרת בצבא, וכך פתרנו את הנושא, ונעבור לסדר יום שפוי. במצבנו היום, אנו שוחים בבוץ אין סופי שאינו מוביל אותך לשום מקוםחיים שאולזון

21:55	[...] אם בג''ץ יאשר את חוק הגיוס אסון לחרדים
21:50	[...] הפקרת 50 אחוז מן החרדים מזימת דרעי מחריד הוא לשמוע מי שמכונים 'חרדים' מעלים על דל שפתם הצעות כאלו, רואים כי אין להם רגש מינימלי למציאות היהודית והחרדית של כל נפש, מי שגדל על ברכי האידיאה החרדית לא מסוגל היה להסכים לאחוז אחד של חרדים שישרתו בצבא חילוני, קם דור של מי שמעולם לא היו חרדים, הם הפכו ל'חרדים' מפלגתית מבלי שהייתה להם הכנה של אידיאה חרדית, כמו אותם עבדים שיצאו ממצרים שבעייתם הייתה שמצרים נותרה בתוכם, את זה לא יכלו להוציא מליבםבימים אלו דנים על 'חוק הגיוס' ובין ההצעות שהיו כי 50 אחוז מן הצעירים החרדים יתגייסו לצבא, זה נעשה ביוזמה של עסקנים חרדים ובראשם אריה דרעי, והיו מי שהעיזו להביא את ההצעה בפני גדולי תורה, אלו נחרדו לשמוע כי חושבים בכלל על גיוס של חרדי כלשהו, העסקנים ניסו למכור לגדולים לוקשים כאילו זה יבטיח את עתיד הישיבות, דבר שחייב להחריד, מפני שאם קיום הישיבות תלוי בשמד של מחצית מצעירי החרדים, שיסגרו את כל הישיבות הן אינן שוות כלל, אסור להחזיק אותם. מי שחונך כחרדי היה חושב נכון ואומר בצורה הכי ברורה כי כל חרדי בלי יוצא מן הכלל לא מתגייס לצבא חילוני מפני שזה נוגד את תורת ישראלחורבן המיטו על כלל ישראל אותם ראשי ישיבות שזעקו כי רק מי שלומד בישיבה לא יתגייס, ובכך הכשירו את מסלול הגיוס לחרדים שאינם בישיבות. באותם ימים ההשקפה העקומה שלהם גרמה שלא יחשבו נכון, במיוחד מי שאמורים היו להיות מנהיגי הציבור החרדי והם שיאמרו כי רק בני ישיבות לא יילכו לצבא, דבר המוכיח כי הם כל כך רחוקים מלהבין מה זה צבא, כאילו שהשירות שם טוב לכולם, והסיבה שלא משרתים מפני שלומדים בישיבה דבר שהוא כל כך לא נכון. יהודי חרדי לא מתגייס מפני שהצבא הוא חילוני ובמקום כזה אסור לחרדי לדרוךזה שנים שאריה דרעי וחבריו בש"ס מטיפים לגיוסם של חרדים, הם יצאו בהצהרות שלפחות 700 בכל שנה ואחר כל העלו זאת למספרים גבוהים יותר ולאחרונה קבעו כי לפחות 2500 חרדים יתגייסו בכל שנה ולא קלטו כי הם אומרים בשפה אחרת כי אלפיים וחמש מאות צעירים חרדים יובלו לשמד רחמנא לצלן. כל ילד שלמד את ההיסטוריה של הצבא הישראלי יודע כי נכנסים כחרדים עם תפילין שבת ציצית וכל מה שיהודי שומר תורה ומצוות שומר, ויוצאים משם עם כלום, ובמצב יותר טוב עם חצי ורבע ממה שנכנסו לשם. כל חרדי צעיר שמתגייס הוא מועמד לשמד, יחידים ובודדים שמרו על חרדיותם שםצריך לזכור עוד נקודה חשובה. שגם מי שיצאו משם שומרי מצוות, לא היו עוד 'חרדים' בהשקפתם, הצבא שינה אותם מן הקצה אל הקצה. לא אשכח חברים שלמדו איתי בישיבה והיו קנאים ממש בהשקפה, שירתו בצבא ויצאו משם לאומיים וקרובים הרבה יותר לשמאלניות ולעג להשקפה המקורית של היהדות החרדית. פלוגות חרדיות נידונו לכישלון, ראינו מה קרה לאותם בחורים, וגם חטיבה חרדית שתפתור חלק מן הבעיה אין כל בטחון שתצליח לשמור על ה'השקפה' החרדיתהעניין הוא שאריה דרעי ומשה גפני זקוקים לחרדים רק לקלפי, בכל היתר מצידם שיעברו על כל התורה כולה. כמו אותם חוזרים בשאלה שנשארו 'חסידים', חסידי גור שעזבו את הכל אבל עד היום הם גערערס וככה בעלזערס ואחרים. משהו מאוד מעניין קורה לחוזרים בשאלה, הם לא יכולים להתנתק ממקורם, למרות שאינם שומרים שבת ועוברים על כל איסורי תורהכל מי שיתן יד להפקרת אפילו חרדי אחד ויחיד לצבא, הוא רוצח ממש, דינו כמי שהעביר לשמד יהודים. הצבא אינו מסוגל לקלוט חרדים שייצאו מן הצבא חרדים במעשיהם ובהשקפתם כפי שהגיעו לצבא, ולכן אין מנוס אלא להילחם בכל הכח נגד כל חוק שיחייב חרדים להתגייס, הסכמה על חרדים שישרתו בצבא הוא כהסכמה לשליחת חרדים לתאי הגזים האנטי רוחניכל חרדי המבקש לשמור על נפשו ועתידו, לא יכול לשרת במקום ששם ישנו אותו השקפתית והלכתית, ולכן אין זה משנה מה שיחוקקו בכנסת, אני מלא תקוה שהבג"ץ יפסול את החוק, וככה יהיה ברור לכולנו, כי כל החרדים מקצה לקצה יתנו יד למאבק ומלחמה בגיוס לצבא שכל עניינו בגיוס חרדים הוא שמד רוחניחיים שאולזון
21:45	[...] הפירוד והפילוג החרדי הרס וחורבן לעתידנו היהודי
21:40	[...] צוואה גלויה עדיפה על צוואה מסתורית!!! לשבחו של האדמו"ר מביאלה זצ"ל ייאמר כי הוא עשה צעד חכם הרבה לפני פרשת סדיגורא, הוא הבין את מה שלא הבינו בסדיגורא, שכאשר מבקשים למנות אחד כממלא מקום חייבים לעשות זאת עם כולם, לשבת לצד שולחן ולהידבר להבטיח כי צעד כזה יתקבל, וגם כאשר יש מי שלא אוהב זאת למצא דרך איך לפצותו ולמנוע פילוג הקהילה. יתכן כי הוא למד זאת מאחרים שמנעו מחלוקות כך, אבל בדרך אחרת. למשל, האדמו"ר ר' מאטאלע מויזניץ מונסי חילק את האדמורו"ת בין כל בניו, הבטיח שלכולם יהיה מקום וככה למנוע מחלוקת, דרך שבינתיים מצליח, מציאות היא שהאחים באים זה לשמחות של זה, גם אם יש הרבה פוליטיקה צדדית, אבל כלפי חוץ הם משחקים את זה טוב ונכוןכאשר האדמו"ר מביאלה כתב את צוואתו זה היה גלוי לכל בני המשפחה, הוא ישב עם כל ילדיו וביקש לעשות בטוח כי צעד כזה יתקבל. וזה לא עבר בקלות, הוא שמע מן הנכדים דברים מאוד קשים נגד זה, לטענתם צאצאי ביאלה יהיו רבי'ס ורק מי שהם נכדיו לא יהיו רבי'ס. כזכור בסיבוב הקודם פרצה מלחמת עולם בביאלה, לאחר עוול שנעשה לאח הגדול, המריבות בביאלה הפכו לסמל של מחלוקת וכזו שעד היום הזה לא מצאו לה פתרון, עד כדי שאף אחד מבני המשפחה שאינם חסידיו לא באו להלווייתו. עד היום הזה לא סולחים לאדמו"ר שהלך לעולמו על מה שעשה לאחיוהאדמו"ר קלט את הבעיה ולכן ניסה להרגיעם כאשר אמר כי יבין אם הם יקימו קהילות משלהם, בתקוה שכל עוד האבות חיים זה לא יקרה. ואם נשפוט על פי איך ששמעתי מאחד מנכדיו של האדמו"ר הוא מתכווון בקרוב לפתוח בית כנסת משלו וכבר אפלו הכין שם לחסידות שלו, ולא ברור כלל מה יקרה עם יתר האחים. הגדול אמנם הכתיר את האח הקטן, אבל האחים האחרים לא אמרו את המילה האחרונה. אסור לשכוח כי היחסים של האבא עם אחד הבנים היו רעועים מאוד, אבל בינתיים זה עבר בשקט, אם כי לא נופתע כלל אם ימצא מי שיחליט כי הוא פותח בית כנסת משלו מקים קהילה חדשה, יוסיף שם כמו שעשו אחרים בסיבוב הקודםשוב לשבחו של האדמו"ר מביאלה ייאמר כי כתב את הצוואה בשיתוף עם הבנים שידעו לפני כן מה הוא כותב. זה לא היה סוד בכלל מי יהיה הרבי אם יסכימו על אחד, וידעו גם כי האבא כותב במפורש בצוואה לשתף את האחים של הרבי החדש בעמותות ולא להרחיקם או לבזותם. את החכמה הזו לא הייתה בסדיגורא, הרבי שם לא כינס את הבנים כולם ועשה עימם סדר אמר להם מה הוא רוצה, הדבר נעשה במסתרים כגנבים בלילה, ואין זה פלא שזה נגמר כךכאן המקום לציין עוד משהו וחשוב, שלחלק מן האחים סיבה מדוע להיפגע. נמצא זאת בהרבה חסידויות, כאשר בן מוסר את נפשו למען המוסדות והאבא, ולאחר מכן הוא נזרק לכלבים כפי שקרה בסיבוב הקודם בביאלה, בסדיגורא, ובמקומות אחרים. אדמו"ר שמבקש שלאחר מותו יהיה שקט והאחים יחיו בשלום חייב למצוא פתרונות להבטיח את מעמדם של ילדיו כל אחד על פי מעמדו והתרומה שלו לפיתוח המוסדות. גם אם הוא סבור שאחד האחים מתאים יותר, זה לא יכול להיעשות מבלי שהדברים נעשים בחכמה בכבוד ובהסכמה כפי שזה נעשה בביאלהמה שמפליא במקרה הזה, שהאחים יצאו מן העניין בכבוד, בניגוד לסדיגורא ששם יצאו בבזיון, את הבן הגדול תלו בככר העיר, והאחרים נפגעו. בביאלה הכינו את האחים נפשית במשך של שנים למצב הזה, ולכן הם סיימו את ה'שבעה' בכבוד יחסית, בתקוה כי האדמו"ר החדש יהיה חכם ישמור על כבוד אחיו ויבטיח שכל אחד מהם יוכל לחיות עם המציאות שנוצרה, מבלי שאיבדו את מעמדם. בדרך כלל רבי חדש מקרב את ילדיו על חשבון אחיו, במקרה הזה הרבי החדש יבחן ב'חכמתו', אם ינהג כחכם יצליחחיים שאולזון
21:35	[...] האם לסינוואר ודף יש חסינות ואם כן מי הבטיח להם זאת
21:30	[...] הצוואה לא מחזירה את השלום לביאלה התרגלנו בעולם החרדי לחיות עם 'עולם גולם' נתפסים למילה 'צוואה' ולא בוחנים את השלכותיה, ובמיוחד כאשר כבר עברו סיבובים קודמים ולמדו מה קרה וקורה, ולא מנסים לשאול האם האדמו"ר שהלך לעולמו בצוואתו כתב מילה אחת איך עושים או לפחות משתדלים לעשות שלום בביאלה? מציאות היא כי ביאלה עברה תקופה אכזרית ביותר, פרצה שם שנאה קשה בין אחים, כאשר בסופו של דבר כולם אדמורי"ם וילדיהם אדמורי"ם. האדמו"ר שהלך עתה לעולמו ניסה בכל כוחו לשמור על השם ביאלה שאסור להשתמש בה והפסיד בדין תורה שקבע כי כל מי מן האחים שמוסיף שם ל'ביאלא' זו זכותם ואי אפשר למנוע זאת מהם, ומאז המחלוקת בין חלקי ביאלה הלכה וגברהאדמו"ר אמיתי בטרם שהוא הולך לעולמו מנסה לתקן היכן שקלקל, ולא נדון כאן מי אשם, כל צד טוען כי הוא הצודק ולכן חבל לבזבז זמן על דיון בנושא. לדעתי כולם צודקים, הרבי שהלך עתה לעולמו זכה בבחירות, אבל האח הגדול הקדיש את כל חייו לביאלה כאשר האח הצעיר היה רב בלוגנו שבשווייץ. גם לאחים האחרים טענות, ולכן נתעלם מדיון בנושא, מדובר במציאות שהייתה, והאם מותר לאפשר את המשך השנאה הנוראה בין חלקי ביאלה, או שמא האדמו"ר חייב היה לעשות לפחות צעד או צעדים לנסות ולהתפייס ולהחזיר את השלום. הרצון להיות רבי אחד של ביאלה כשל, מציאות היא שיש היום הרבה רבי'ס של ביאלה, ובעתיד יהיו עוד, האם בשל כך נחיה במחלוקת ושנאה לעולמי עד? האם זו דרכה של חסידות, האם ככה מחנכים את הציבור, או שמא צעדים שייעשו להחזיר את השלום היה מוסיף הרבה כבוד לאח הצעיר ולכל חסידי ביאלה שהיו מתגאים שאצלם ב"ה החזירו את השלום הפנים משפחתיקיוויתי, לאחר שהרבי צעיר האחים, שלו הקהילה הכי גדולה בביאלה, יעשה צעדים להחזיר את השלום על ידי הכרה במציאות שבין כה וכה קיימת, ומתברר כי גם לקראת מותו הוא לא עשה צעד כלשהו להחזיר את השלום בביאלה, לפחות למען כבוד אביו זצ"להאם הרבי החדש יעשה צעדים לשלום בביאלה? או שמא המחלוקת היא חלק מן הצוואה. איני מתכוון שתהפכו להיות אוהבים, לפחות לא שונאים. מעולם לא ראינו את הרבי מביאלה משתתף בשמחות של ילדי אחיו, וכן להיפך, הילדים של האחים גם הם לא השתתפו בשמחות בביאלה, האם ככה זה צריך להיות? נכון שככה זה בעוד חסידויות, אבל שימו לב, בהרבה חסידויות לא אוהבים זה את זה, אבל לפחות כלפי חוץ מגיעים ומשתתפים להראות שבסופו של דבר מדובר בבני משפחהמכיר אני את ביאלה עוד מתקופת הסבא של הרבי החדש, כילד הייתי עובר כל יום בדרכי ל'עץ חיים' לצד בית מדרשו, הכרתי את חסידיו, ביאלה אז לא הייתה כל כך גדולה, והיום ב"ה התרחבו כמו חסידויות אחרות שהיו קטנות לפני שבעים ושישים שנה, והיום יש להם מוסדות משלהם, היה להם רבי יקר מאוד ואיש לא היה מאמין שממנו תצא מחלוקת כזו. חבל שבניו לא חשבו למען האבא לעשות הכל להחזיר את השלום למשפחה. עושה רושם כי הם מעדיפים מחלוקת לנצח, וחבלחיים שאולזון
21:25	[...] על טעות לא חוזרים פעמיים לתשומת לבו של גלנט
21:20	[...] מתן כהנא שר הדתות בממשלת בנט מודה כי 28 שנה הוא התמודד בצבא עם בעיות כשרות אף אחד לא יחשוד במתן כהנא שהוא 'חרדי' בעל אידיאה הדוגלת ב'התבדלות', מדובר במזרחיסט ברמ"ח ושס"ה בכל תחום מחייו, הוא שירת בצבא והרבה שנים, והוא שהיה דתי בצבא ושמר על כשרות התמודד עם מצב נוראי במשך של 28 שנים איך להבטיח שהאוכל יהיה כשר. את זה הוא סיפר בראיון שנתן בשעתו כאשר היה שר הדתות וביקש 'לתקן' את חוק הכשרות, בטענה כי זו תבטיח שגם בצבא יהיה קל יותר להשיג אוכל כשרהשבוע היה זה הרמטכ"ל שאמר כי 'חרדי' יכול לשרת וגם להישאר 'חרדי', הנה יש לנו עדות ממי שאוכל בהכשר של 'הרבנות' הכשר שלא מקובל על החרדים, אפילו אוכל שבהכשר 'הרבנות' התקשה למצוא בצבא, 28 שנות סבל הוא עבר בצבא, אז איך יצליח הרמטכ"ל לספק לחרדים אוכל בהכשרים שמתאימים לחרדיםרבים מאוד נכשלים בצבא עם אוכל שלא היו אוכלים אם היו יודעים את האמת מה קרה עם האוכל הזה עד שהגיע אליהם. סומכים על הרבנים הצבאיים ולא יודעים את האמת כי גם המשגיחים שם מוגבליםמביא אני את זה כעוד דוגמא להוכיח כי הצבא לא מתאים לחרדים. לדעתי אפילו לא לדתיים לאומיים, בלי כל קשר לאידיאה, אורח החיים שם בכל תחום כולל הכשרות לא מבטיח לשמור על אורח חיים דתיחיים שאולזון
21:10	[...] קורא התנאים'ס בגור אומר 'הלל' ביום העצמאות - האדמו"ר מדרדר את הציבור אידיאית מכשיר ציונות אחד הדברים שאדמו"ר וכל מנהיג בישראל חייב לקחת בחשבון, זה את המסר שהוא שולח במעשיו. גם אם הוא אישית מאמין כי מדובר באדם טוב, אבל כאשר הוא מייצג עמדה שהיא מרוחקת מאוד מן האידיאה החרדית, ובמיוחד כזו שעלולה להטעות את הציבור, הוא חייב להיזהר ולהישמר גם אם זה לא כל כך נעים. כאשר עוסקים אנו באידיאה חרדית, ומבקשים לשלוח לציבור ובמיוחד לחסידיו את המסר הנכון, היחס לציונות ובמיוחד לרבנות הראשית שנאסרה על ידי רוב גדולי הדורות הקודמים, ועל כולם כאשר עוסקים במי שמתגאה בכך שהוא אומר 'הלל' ביום העצמאות, אסור לכבדו בפומבי, לא חסרים תמימים שיאמרו אם הוא טוב לרבי מדוע שיהיה לא טוב בשבילישורות אלו אינן עוסקות באנשים אלא במה שהם עושים ומייצגים. עוברים אנו תקופות מאוד קשות בתפיסה החרדית, קם דור אשר לא ידע את יוסף אינו יודע עוד להבחין בין חרדי למזרחיסט וחילוני, המבדיל הוא התלבושת האחידה של הקהילה, ואינם יודעים עוד להסביר את התייחסותנו למדינה, השקענו כל כך הרבה שנים בגיוס כספים מן המדינה עד כדי שמאמינים שכל ענייננו הוא להוציא מה שיותר כסף מהם, ולא מבינים כי עלינו להתבדל מהם לא רק בלבוש אלא בכיוון ומחשבה, לדעת, כי מעשיהם הבל ורחוקים מתורה ומצוות והבטחת קיומנו העתידי, אנו מתרחקים ומתבדלים מכל מה ומי שהוא בצד השני של האידיאה החרדית הרב ישראל לאו היה כל חייו קרייריסט רבני, זה חשוב לו ואני מבין אותו, הוא הצליח שם, לא היה לו מה למכור ברחוב החרדי, אבל בניגוד להרב אלישיב שגם הוא היה בצד ההוא של המפה הגיע היום שהבין כי הם הרחיקו. הרבנות הראשית התירה את הממזרים מעשה שהיה צריך להיות מספיק להבין מדוע אין לנו עימם כלום ואסור לנו להיות חלק מהם, אבל ישראל לאו לא רק שלא התרחק מהם הוא עשה הכל להתמנות ולשבת על אותו כסא של מתירי הממזרים רח"ל, ודוחף את בניו לכהן ולשרת את הציונות שביקשה להפוך את היהודים לנוצרים הרבי מגור מזמין את הרב ישראל לאו ומכבדו בקריאת הכתובה מבלי שהוא עושה ברור לציבור לדעת כי הוא מגנה את המציאות של הרבנות הראשית וכי אנו בצד האחר של המפה הזו. 'הרבנות הראשית' מיסודה קמה כמגביל ל'מועצת גדולי התורה' האגודאי. 'מועצת הרבנות הראשית' משרתת את הציונות ואת הלאומיות ולא את היהדות המקורית, ולכן היא הייתה מרכזה הרוחני של המזרחי. הרבי מגור מזג יין לדוד לאו בזמן שהוא מכהן בתפקיד שנאסר על ידי גדולי ישראל עד כדי שרבה של בריסק הזהיר שאפילו אם יכהן בתפקיד רב ראשי מי שחובש שטריימל, הרבנות הראשית אסורה. כאשר היה עובר ברחוב המלך ג'ורג' לצד 'היכל שלמה' היכן ששכנה אז 'הרבנות הראשית' הוא היה עובר לצד השני של הכביש כמו שיהודים נוהגים לא לעבור לצד מקומות טמאים ואסורים חשבנו כי בעקבות הכיבודים שהרבי מגור מכבד את הרב לאו הוא ישוב בתשובה ויותר לא יאמר הלל ביום העצמאות, ומה מתברר, שמה שיותר שהרבי מגור מכבד אותו הוא הופך לציוני יותר, האם אין זה מספיק בשביל שהרבי מגור יבין כי הוא מקלקל יותר מאשר מתקן? חיים שאולזון
21:05	[...] טפשותו של מאטקע בלוי - לא הכסף הגורם שלא נכיר במדינה - מציאותה הלא יהודי-תורתי היא הגורמת ככה זה במשך שנים חיים בטשטוש גמור, מצד אחד משחקים קנאות ומאידך מבקשים לקחת מהמדינה מה שיותר כסף. פגיעה בלומדי תורה אינה בשל הפסקת התקציבים, לא זה מה שיקבע אם ילמדו תורה במדינה, זה פוגע בעיקר בכיסים של מי שהתעשרו דרך הכוללים והישיבות הם ייאלצו להסתובב בעולם ולהביא יותר ולגנוב פחות מהקופה של הישיבה. מה שהורס את המדינה היא צביונה הלא יהודי. בכל מהלכיה כמעט, אנו מתנגשים עם תורתנו הקדושה וזו הסיבה מדוע שקשה להכיר בהאתה מתווכח עם אחד הציונים הגדולים שומר תורה ומצוות וגם לו זקן ארוך לא פחות משלך, איתו עליך לדבר דוגרי ואמת, תביע את האידיאה החרדית ותסביר לו אותה מדוע אנו שונים ממנו, תפיסת עולמנו שונה משל אנשי כך דתיים לאומיים ואחרים. ברגע שאתה מדבר על כסף הפסדת לאורך ולרוחבנכון שצריך כסף, ונכון שעדיף היה אם היו ממשיכים להזרים כסף לישיבות ולכוללים, אבל אם התורה עומדת על הכסף הזה אוי לנו. צדקו גדולי ישראל לפני חמישים שנה ויותר כאשר הזהירו שלא לקחת יותר מדי מהמדינה בשביל שלא יוכלו למוטט אותנו, אתם 'דגל התורה' הייתם הראשונים לשבור את הקו שהפריד בין תקציבים לחרדים, רציתם מאה אחוז ומה שיותר ולא קלטתם כי אתם מפילים עצמכם לידיהם של הלאומיים דתיים וחילוניםכאשר הוא אמר לך תהיה סאטמאר במקום להסביר לו מה ההבדל בין המשתתפים בבחירות לבין סאטמאר, מדוע זכותנו לתבוע את הכסף מכח המיסים שאנו משלמים, אתה מגלגל מילים שאין להם כל ערך. אנו מכירים במציאות שקמה מדינה, אבל איננו מכירים בה בשל צביונה החילוניחיים שאולזון
21:00	[...] לקרוע מודעות אבל - זה לא דרך בכל מקום שזה קרה גיניתי וגם פה למרות שאני מבין את הזעם של מי שעושים זאת, ובמקרה של ביאלה מדובר בהרבה שנות שנאה ורדיפה, במיוחד כאשר היה זה האדמו"ר זצ"ל שהחרים אותם ועשה הכל למנוע מהם פרסומים בעיתונים החרדים ועשה דברים שמטרתם הייתה להכותם ולשבור אותם. ובכל זאת, לא זו הדרך להילחם באוייבים, אין מזה כלום, זה משרת את האוייב יותר מאשר אותכםאני מבין את הצד בביאלה שנרדף שנים מדוע יש להם הרבה סיבות לזעום על האדמו"ר זצ"ל מביאלה וכל אלו שסייעו לו בעניין הזה. ובכל זאת, לקרוע מודעות כאלו אין מזה כלום פרט להבעת כעס שנצבר במשך שנים, ואת זה עדיף לעשות בדרכים מקובלות ולא כאלוישנם מי שניסו לטעון כי עשו זאת חילונים, מקורות יודעי דבר טוענים כי חרדים עשו זאתחיים שאולזון
20:55	[...] מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א נשא דברים בעצרת המספד בישיבת פוניבז' ודיבר נגד חוק הגיוס הערב נערכה בישיבת פוניבז עצרת מספד לעילוי נשמת מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, במלאת שנה לפטירתו, בהשתתפות גדולי ישראל ותלמידי הישיבה, היארצייט יהיה בשבת הקרובה. מנהיג הציבור החרדי הרב דב לנדו בנאום חריף נגד חוק הגיוס: הנני פונה לכל אלו שחושבים לחוקק חוק שבני הישיבות התגייסו. דעו לכם בני הישיבות לא התגייסו בשום אופן לא בשום צורה. גיוס בני הישיבות אסון גדול ונורא גם עבורנו וגם עבורכם גם אם אינכם מבינים זאת, עבור כל הישוב היהודי בארץ. השם ישמרנו. ואין לי לפרט. (מיכאל שמש). . מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א נשא דברים בעצרת המספד בישיבת פוניבז, במהלכה תקף את הרצון לגייס בחורי ישיבות: "הנני פונה לכל אלו שחושבים לחוקק חוק לגייס בנו ישיבות. דעו לכם בני הישיבות לא יתגייסו. בשום אופן לא ובשום צורה לא"
20:50	[...] מדוע האדמו"ר החדש מביאלה אינו מסיר את החרם מהדודים? מאת חסיד ביאלה . (והפעם חסידו של הרה''ק ה'חלקת יהושע' ביאלה) למען השלום שהרבי מלוגנו כתב בצוואה כרגע שהרבי מביאלא לוגאנו נפטר הגיע הזמן שהרבי החדש ר' יוסל מביאלא לוגאנו לא ימשיך את החרם על אחיו של אביו האדמורי'ם ר' דוד מתתיהו מביאלא 'להבת דוד' ר' ירחמיאל צבי מביאלא פשיסחא 'ברכת צבי', ר' יעקב יצחק מביאלה רמת אהרן ... ויורידו את החרם שאביו החרים את אחיו האדמורי'ם 'עוד יום מתו. למען הכבוד האחרון (שאפשר אולי עוד להציל) שיגיד ויכריז אני לא בעד החרם על הדודים שלי האדמורי'ם זצ'ל ימים יגידו
20:45	[...] ביאלה - "וראך ושמח בליבו" מאת חסיד של הרבי מביאלה זצ"ל נתקיים בנו מקרא שכתוב "וראך ושמח בליבו"אשרי עין ראתה - אחדות מקיר לקיר אחים גיסים אחיינים ושאר בני משפחה ותלמידים כבנים כלל החסידות אח גדול עומד ומכתיר את אחיו הצעיר לא מסתפק בדברי שבח המוזכרים בצוואה ומוסיף משלו עוד בגדלות ובחשיבות אחיו בהתאמה לתפקיד הנבחר לעמוד במסדרון בית המדרש ולדעת שהחלוקה להיכנס לקוויטל הראשון היא לפי ימים לפי ערים , לפגוש עוד ועוד מהיוצאים עם התחושה לא אלמן ישראל , כשתיכנס גם אתה תראה ותחוש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" יהי רצון שנמשיך בדרכי אביו מו"ר האדמו"ר זצוק"ל באחדות ובשלום חסיד ביאלא
20:40	[...] נבלה טובה הימנו מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ לאחרונה התפרסמה מודעה מטעם כו"כ רבנים מפורסמים בה הם קוראים לאפשר גישה לאתרא קדישא מירון, על אף המצב הבטחוני. לדעתם (או חוסר דעתם) מי שיחגוג במירון זכויותיו של רשב"י יגנו עליו ואין שום סכנה בכך. אתה קורא ומשתומם. כמה חוסר דעת וחוסר מוסריות יכולים להיות טמונים במודעה אחת קטנה. ראשית, מן הסתם לחותמים אין קצה מושג מה יכולותיו של החיזבאללה לפגוע במתפללים. שהרי לו ידעו, בדרך משל, שלחיזבאללה יש מערכת מוכנה, מכוונת ומכויילת להשמדת כל מי שיתאסף על ההר והם רק מחכים לל"ג בעומר, כדי לערוך שחיטה גדולה, האם גם אז היו מפרסמים את איוולתם? או שמא יש להם 'מודיעין' שנסראללה החליט שלא לפגוע בחרדים/מתפללים? יכולותיו של החיזבאללה אינם סוד מדינה. הם יכולים הכל. פשוט כל מה ומתי שבא להם, הוא בטווח היכולת שלהם. יש להם טילי נ"ט המכוונים למטרתם וכמעט אין דרך לזהותם או להפילם. להמחשה: כאשר הם תוקפים את בסיס יב"א על הר מירון - הבסיס שמהווה את 'עיני חיל האוויר' בכל המרחב - הם משתמשים, לרוב, בירי ישיר ומאז שצה"ל קיבל קצת שכל – שנתיים אחרי שראינו הכל באוקראינה, אבל אכ"מ - והקים סורגים לפני המתקנים, הם יורים שניים-ברצף. הראשון להפלת הסורגים והשני כדי לפגוע במתקנים ומעוורים בכך את עיני חיל האוויר בכל עת שהרצון עולה לפניהם. נכון שחיל האוויר בתגובת זעם על הפגיעה בכבודו נוקם בשטחים לבנוניים ומפציץ שם כל מיני מטרות עלומות, אבל זו אינה יכולת מניעת הפגיעה, אלא נקמה על הפגיעה. מ"מ, יש להם גם נשקים מתוחכמים יותר. יש להם טילי נ.ט. שהם הסבו את מערכותיהם וכיום הם פועלים בדרך זו: מעת הירי ועד הגישה למטרה, הטיל משייט בגובה נמוך, כך שאינו נחזה ע"י מכמי"ם או תצפיתנים ורק בהגיעו קרוב למטרה, הוא מתרומם ואז מתנפץ מטה על מטרתו, כשהכוונתו נעשית ע"י מערכות וידאו. משכך, אין צורך בקשר עין בין יורה הטיל למטרה (יורה הטיל יכול להיות מוסתר אי שם ולצה"ל אין מושג מהיכן נורה טיל, כך שאי אפשר לפגוע לפחות ביורה) וכל מטרה בטווח מעופו של הטיל (כרגע ידוע על 11 ק"מ, אבל השמועות אומרות שיש להם גם 20 ק"מ) יכולה להיפגע בעת שיעלה רצון לפני החיזבאלונים. יש להם גם כטבמי"ם, שגם אותם אין צה"ל מצליח לאתר – כמו זה שפגע לאחרונה בבסיס 'טל שמיים' בצומת גולני. ההסתמכות על זכויותיו של רשב"י כמגן בפני כל צרה וצקוה הינה הבל ורעות רוח. ראשית, רואים בחוש שכל זכויותיו אינם עוזרות לחכמים הללו ולא מציל אותם מטפשות וחוסר אחריות. שנית, די לנו מהשתמש בסיסמאות כתחליף למחשבה. נכון ש'תורה מגנא ומצלא' ונכון הוא ש'כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק' ונכון ששלוחי מצווה אינם ניזוקים, אבל כל זה בתור כיוון לדרך וממש לא למעשה. אין כאן אחד שלא פגש מקרים שכל הנ"ל לא עזר ולא הגן ולא הציל. רבים נרצחו על הסטנדר שלהם וזכותו של רשב"י לא הגנה על 44 שנדחסו למותם למגינת לב כולנו. כשאני רואה מודעות כאלה, אני מתמלא פחד מה יקרה אם ח"ו תקום כאן אי פעם ממשלה חרדית. האם נהיה תלויים בהבנתם וחכמתם של רבנים מסוג זה? יכולים שוטים מופלגים אלה לשלוח את צה"ל לקרב בלי נשק/שכפ"ץ, משום שזה היארצייט של רשב"י, או גדול אחר? שיהיה ברור. לחיזבאלונים יש יכולת להתקיף ולפגוע בנו, בכל מקום ובכל עת שיחפצו. הנערים המנוערים והשחצניים של צה"ל מכחשים עובדה פשוטה מתוך גאווה סרוחה נטו. ההתנגדות שלהם להכיר בכך שלחיזבאללה יש יכולת מוכחת כזאת, נובעת מחוסר יכולתם להבין שאנחנו נתונים בידי הקב"ה בלבד. אבל לנו, למתיימרים להיות יר"ש וכאילו לוקחים את הקב"ה בחישובינו, מה לנו מסתתרים מאחורי מסך השקרים השחצניים הללו. הבה ונודה, אם לא שהשם שומר עלינו, קמים עלינו לכלותנו - רק הקב"ה מצילנו מידם!. אבל, מכאן ועד להתיר להכנס מתחת למאכלת האוייב, המרחק רב מאוד. זה לא 'חשש סכנה' (שגם מפניו מפקחים את הגל) זו סכנה ידועה ברורה מוחשית ומיידית. אין שום היתר הלכתי בעולם להכניס עצמו למלתעות האוייב. ובדור כזה, שתורה-של-הבל כזאת נפוצה בחוצות, צריך להזהר שבעתיים מלקנות את דעתם של הזולת, גם אם יש להם זקן לבן וארוך וגם אם הם ידועים בתורתם וחסידותם והחרדי בעולמו ידוע בחוסר ידועותו, עדיין מלאך השם ( = השכל שהוא הפקיד בראשנו) אומר לנו ברורות מה כן ומה לא. ואוי לנו שדברים פשוטים כאלה נחשבים 'חידושים' או 'מקוריים', בעוד השכל הישר של כל שאיש ישר לב ושכל מעיד על כך. חרדי בעולמו - - - - - - - - -- לא מוגה להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים: haredibe@gmail.com
20:35	[...] הרב מוצפי לועג לתפילות האשכנזים
20:30	[...] רגעי השבוע - פרשת אמור רגעי השבוע - פרשת אמור נחמה מרוסיה על פטירת בת האדמו"ר בבני ברק / הבריחה מפולין והגירוש לסיביר של האדמו"ר מירושלים / התייצבות בלשכת הגיוס לצבא רוסיה / פרוטה לפרוטה עד לשמחה הגדולה למקווה בעיר ההיסטורית א. נחמת ציון "תוגה ואבל עטפונו, כאשר הגיעתנו הבשורה האיומה על השריפה הגדולה אשר שרף ה', כאשר נקטפה מכם בחתף בתכם הצנועה והחסודה ע"ה, במיטב שנותיה ובפתע פתאום, בהותירה אחריה את בעלה החשוב שליט"א ואת ארבעת עולליה הרכים שיחיו, אשר נותרו ללא משען ומשענה כספינה הטרופה בלב ים. מה מאוד דאב עלינו לבנו כאשר שמענו על הבשורה האיומה הזו, ומה עגמה נפשנו בשותפות עמכם באבלכם הכבד על גדיעת הענף הרך בעודו באיבו, מה נאמר ומה נדבר, גזירה היא מלפני המקום ואין איתנו יודע עד מה". במילים אלו, פתח הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א את אגרת התנחומין ששיגר השבוע אל האדמו"ר מספינקא שליט"א היושב בבני ברק, לאחר שלפני מספר ימים, נפטרה בת זקוניו, אם לארבעה ילדים קטנים, מדום לב פתאומי באמצע הלילה. באחד מביקוריו לפני מספר שנים בארץ הקודש, הוזמן הרב שליט"א לבקר בבתי אדמו"רים ורבנים גדולים. זכרוני שבביקור אצל האדמו"ר מספינקא הגיש לו הרב ספר חסידות חדש, והאדמו"ר בענוותנותו ביקש שהרב יכתוב לו הקדשה בתוך הספר. הביקור נערך בביתו הפרטי ונמשך זמן רב, תוך התעניינות כנה ואוהבת ביהודי רוסיה. בהמשך מצטט הרב מתוך אגרת ניחומין שכתב הרבי: "לכאורה תמוה הנוסח המקובל והמקודש במסורת דורי-דורות דנחמה באבל יחיד - להדגיש שבאה היא 'בתוך שאר אבלי ציון וירושלים'. ואחד הביאורים בזה הוא - הקשר בין השתיים מבאר נקודות עיקריות בתוכן הנחמה: כמו שאבלות ציון וירושלים הרי משותפת היא לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, אף כי נרגש הדבר יותר אצל היושב בירושלים ורואה כותל המערבי ובית מקדשנו בחורבנו מאשר אצל הנמצאים בריחוק מקום, אבל גם אצלם גדול הכאב והצער - כן הוא גם באבל היחידה והמשפחה. שמתנחמת בזה היא שכל העם משתתף בצערו, שהרי בסגנון חכמינו ז"ל כל בני ישראל הם קומה אחת שלימה". ומסיים הרב את נחמתו:"אין בפינו אלא לנחמכם בנחמת ציון וירושלים, ובטוחנו שבזכות פעליכם המרובים להרחבת מעגלי התורה והחסידות בארץ-הקודש ומחוצה לה, תזכו לטללי תחיה ונחמה, אשר יהיו לכם לצרי ולמרפא לנפשכם ולנפש כל קהילתם ומשפחתכם האבלה והדוויה, ותזכו בקרוב ממש לייעוד הנשגב של 'הקיצו ורננו שוכני עפר' עם ביאת גואלנו צדק ובניין בית מקדשנו ותפארתנו, מחמד עינינו, ולא תדעו עוד שוד ושבר בגבולכם, אלא אך ששון ושמחה ישכנו באהליכם, לטוב לכם כל ימיכם, ולנחת רוח מכל צאצאיכם". את האגרת שלחתי למסירה באמצעות ידיד שמסר זאת לאדמו"ר, שבתו הצעירה שנפטרה הייתה נשואה לבן-דודי הרב דוד דייטש שיחי', שמצא כעת את עצמו אלמן צעיר, ובזכות עזרה של הרבה אנשים טובים שהקימו קרן צדקה מיוחדת, יוכל בע"ה לגדל את ארבעת היתומים הרכים ולהתמסר אליהם כפול ככל שניתן. ב. זיכרונות מסיביר אחיו של חותן האדמו"ר מספינקא, הוא האדמו"ר מביאלא. ביום שישי הקודם, דקות ספורות לפני שחרורו מבית הרפואה לאחר שמצב בריאותו השתפר - השיב האדמו"ר את נשמתו לבוראו, והוא בגיל 89. "יש לי ידידים ויש לי קרובים. אתה גם מקורב וגם ידיד" - כך התבטא לגיסי היקר הרב משה-צבי וינר, שהיה היחיד במשך שנים רבות, אותו לקח עמו כשהיה טס לאיטליה בחודשי הקיץ, לנוח מעט מעול ההנהגה, ולצבור כוח להמשך עבודת הקדוש עם קהל מעריציו וחסידיו הרבים בכל העולם. הרמתי השבוע טלפון לגיסי הרב וינר, לנחמו על פטירת רבו. ובשיחתנו הוא הזכיר את הביקור שערך האדמו"ר זצ"ל אצל יבחלט"א הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א. ואכן נזכרתי כיצד שיתף בזיכרונותיו מימי ילדותו בעיר שעדליץ בפולין, משם ברח אביו האדמו"ר עם משפחתו לעיר ברנוביץ לאחר פלישת הנאצים ימ"ש, ולאחר מספר חודשים, בליל שבת גורשו יחד עם המוני הפליטים היהודים מפולין, אל סיביר הקפואה. "מאת ה' היתה זאת" אמר האדמו"ר, "כי מעטים בלבד נותרו מהיהודים שנשארו בתחום רוסיה, לאחר שהנאצים השתלטו על המקום בו היינו". "המזון בסיביר הספיק רק כדי לשמר את האדם בחיים, משפחתנו סבלה רעב נורא. אבי, הרבי, היה טובל בנהר במסירות נפש גדולה. כל רגע היה מסביב לדברי תורה. אבי לא ויתר על שום הלכה ולא על שום מנהג, ואפילו לא על הנהגה טובה ומילי דחסידות. הוא עבד את השי"ת כאילו הוא נמצא בביתו, ושום טענה של אונס לא עמדה בדרכו". לאחר שנתיים בסיביר זכה הרבי לעלות לארץ הקודש, עלה ונתעלה בלימוד, ובמשך השנים כתב למעלה ממאה ספרים של חידושי תורה וחסידות. יותר מ-50 מספריו נערכו ויצאו לאור בידי גיסי הנכבד, שקרבתו אליו גרמה לאדמו"ר להתעניין לא פעם על 'גיסך שגר ברוסיה'. וכשחזר גיסי מביקור אצלנו במוסקבה, התעניין האדמו"ר על הפעילות ברוסיה בכלל ובמוסקבה בפרט, ושמח מאוד על הבשורות הטובות שהביא עמו בשובו מכאן. דרך גיסי זה מסרתי לבני האדמו"ר אגרת תנחומין שכתב להם הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ובו כותב בין השאר: "אבל יחיד עשי לך. היתה לי - אבלחט"א - הזכות לעמוד בקשר עם אביכם ובפגישתי איתו, הראה ודיבר על הקשר הנפשי שלו אל יהודי רוסיה, האכפתיות והדאגה הלבבית שלו למצבם הגשמי והרוחני היו להפליא, והוא ביטא את ההערכה שלו לנס ההצלה של יהודי רוסיה על ידי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הוא דיבר בהערכה ופליאה על עבודת השלוחים בכל רחבי תבל בכל ובמיוחד במדינות חבר העמים מתוך מסירת נפש כפשוטה ממש, וכפי שאביכם נוכח לראות במסעיו השונים בעולם. האבדה הגדולה היא גם אבדה בעבורי ובעבור כלל השלוחים שיחיו במדינות חבר העמים . ייתן ה' ובקרוב ממש נזכה לקיום הייעוד 'הקיצו ורננו שוכני עפר' ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו ובהמשך עבודת הקודש בחצר הקודש ביאלא - תנוחמו". חסידות 'ביאלא' משתלשלת מהצדיק הקדוש המפורסם רבי יעקב יצחק רבינוביץ זצוק"ל, המכונה "היהודי הקדוש", מייסד חסידות 'פשיסחה' המאופיינת בחריפות ובדבקות באמת, וממנה התפתחו מספר חסידויות מפורסמות בעולם. האדמו"ר מביאלא שהסתלק השבוע, היה דור שישי, בן-אחר-בן מהיהודי הקדוש. זכיתי ואני - אבחלט"א - דור שביעי מהיהודי הקדוש, הן מצד אבי, הן מצד אמי ושוב גם מצד חמי - שיחיו כולם לאויש"ט. ג. חילך לאורייתא אם חזית הבניין מבחוץ נראה מבנה הייטקיסטי חדיש, נראה שבפנים הכל מתוכנן בשיא הקידמה הטכנולוגית, עם דיילים מסבירי פנים, מכוונים ועונים על כל שאלה עוד לפני שכלל נשאלה, והכל עם חיוך רגוע. ברוכים הבאים לרחוב יבלוצ'קובה 5, ח"י דקות נסיעה משכונתנו "מארינה רושצ'ה". כרטיס מגנטי מלווה את כל התהליך, מרגע כניסתך, הפקדת הטלפון בכספת אישית, מסירת המעיל שוב עם הכרטיס המגנטי; עוד שלב, עוד אולם ועד לרגע בו אנו נפרדים. אני מתבקש להישאר כאן באולם הקדמי עם ספות מרווחת פזורות מסביב. הבן ממשיך הלאה, ובכל מספר רגעים, מספרו מוצג על גבי אחד המסכים הפזורים במקום, ודרכו ניתן להתעדכן באיזה שלב הוא נמצא. רק בחלוף כחמש שעות, כשעל הצג מופיע שהוא בוועדה בקומה 6, אני מבין שתיכף ניפגש שוב ונסיים את הסאגה. בינתים אני מביט מסביב, כמוני גם הורים רבים יושבים ומצפים. בעוד אני סומך ובטוח שבע"ה זו הפעם ראשונה והאחרונה שלי בבניין זה עם בן זה, רובם כולם מבינים שזה רק צעד ראשון, של בנם שהגיע היום ללשכת הגיוס, וכעת מתחילה דרכם עד הפיכתם לחיילים לצבא הרוסי. בשעות אלו נבדקים ונקבעים נתוניהם האישיים וכשירותם הרפואית, שמטרתם להכווין אותם לתפקיד המתאים להם ביותר לשירות הצבאי המשמעותי והתורם למען המולדת. בין הזמן שניצלתי ללימוד בהמתנה הארוכה שעשיתי השבוע עם בני, לאחר שקיבלנו זימון להתייצב בלשכת הגיוס, נזכרתי בזימון שלי, שקיבלתי לפני כשלושה עשורים, להגיע בתאריך פלוני ובשעה אלמונית, לרחוב רש"י 103 בירושלים. כבן הבכור, עוד לא היו להוריי שיחיו ניסיון בתחום, ועל-כן פנה אבי המסור לעסקן מסוים, שלחש באוזנו מה ואיך לעשות כדי שבנו יקירו לא רק יסתפק בדיחוי בתור 'בן ישיבה', אלא יקבל פטור מלא, וכך אוכל לצאת לחו"ל, או להסיר שאר עיכובים העלולים להפריע, תהליך כמו רוב רובם של חבריי לספסל הלימודים רצו ועשו. עם אמי האמיצה הלכתי לאן שצריך, דיברתי מה שהיו צריכים לשמוע, שתקתי או עשיתי עצמי כאינו מבין, והוועדה התרשמה שאין מה לעשות עם אחד כמוני בצבא, ואכן שוחררתי ב"ה... זכורני שבמשך מספר שנים, נאלצתי בכל יציאה לחו"ל להציג את כרטיס ה'פטור' מהצבא, וזאת כנראה עד לסנכרון מערכות המחשוב הישראלי. ולתמונת השבוע שלי: אשריכם ישראל שעת חצות הלילה של יום רביעי השבוע חלף זה מזמן, תיכף זמן שחרית. ברקע החלון ייראו בקרוב קרני השמש שיחממו מעט את המים הקרירים בנהר התכלכל המתפתל במרכז העיר, המוסיף הוד והדר לבניין בית הכנסת הסמוך אליו. רק כעת הוא התפנה מההכנות הרבות לקראת היום הגדול שיגיע מחר - יום חמישי, אליו ציפה וייחל כה רבות. בין שאר המטלות, גם הנחיית האירוע נפלה על כתפיו הצעירות, והוא מנסה לנסח לעצמו את מילות הפתיחה, משפטי הקישור והבעת התודות לרשימה ארוכה של אנשים טובים - שרק בזכותם הגיעה העיר ובעיקר תושביה היהודים - הלום, אל חנוכת מקוואות הטהרה, לאחר שנים כה רבות מאז הייתה אפשרות לטבול במקווה בעיר קליניגרד, המובלעת הרוסית בין פולין לליטא. בט"ז במרחשון תרצ"ט - לפני 86 שנים, פרצו אירועי הפוגרום של הנאצים נגד בתי הכנסת היהודיים באירופה. בקלינינגרד, ובשמה הקודם 'קינגסברג', השחיתו הפורעים את אחד מבתי הכנסת הראשונים, להבות האש התפשטו בה במהרה לאחר ניפוץ כל החלונות וזריעת הרס, וכל הבניין קרס לשמחתם של הרשעים, ולדאבונם של אלפי היהודים, שבהמשך הובלו כצאן לטבח. בשיממונו עמד בית הכנסת במשך עשרות שנים, עד ששיתוף פעולה בין נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה עם מר ולדימיר קצמן היקר, הניב את השבת בית הכנסת והחזרת עטרה ליושנה, עם שחזור הבניין הגדול ובנייתו כבראשונה. בקומת המרתף של בית הכנסת המשופץ הוכנה תשתית למקווה, אך ההזדמנות לבנותו נשארה עד להגעתו של שליח הרבי לעיר, שעם סבלנות לצד עקשנות, יצא בהתרמה ציבורית, אסף רובל לדולר, שקל ליורו, מצד ידידים רבים וכאלו שרק שמעו על כך שיש עיר עם משפחות יהודיות שעדיין אין לה מקווה משלה, ובכל עת שעליהם לטבול, הם נאלצים לעבור למדינה סמוכה, עם כל הטרחה הגופנית והכספית הכלולה בזה. והנה זכה לראות ב"ה כי 'יגעת ומצאת תאמין' - ואתמול ביום חמישי, במעמד הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א, שהביא לכאן את השליח והיה התומך הראשון למקווה - נחתך הסרט, הוסר הלוט ונקבעה המזוזה, במעמד מרומם ומרגשת, בהשתתפות רב העיר הרב דוד שוועדיק, עשרות רבני ערים ברוסיה שהגיעו ל"שבת אחדות", הנהוג מדי שנה בתקופה זו באחת מערי רוסיה והשנה זכתה בכך העיר קלינינגרד. וכך ישבתי לצד בני היקר שליח הרבי כאן בקלינינגרד הרב אברהם ברוך שיחי', מנסה לסייע בהכנת המילים שעליו לומר באירוע הפתיחה - ועם כל החזרות וההכנות - בפועל בזמן האירוע, הוא דיבר מהלב, שיתף על ההתמודדויות ההלכתיות, הכספיות, הלוגיסטיות, ועד לרגע זה, בו קבע הרב שליט"א את המזוזה בפתח הראשי. מזל טוב קלינינגרד! אשריכם ישראל! גוט שבת!שייע
20:25	[...] נפתולי החיים מאת הרב ישראל אהרן קלצקין ערש"ק פרשת אמור, ט' אייר תשפ"ד. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'. כיון שבשלושת המאמרים האחרונים שיתפתי אתכם בסיפור של הכסף שהועבר באיחור והעסקן זכה להיות שליח לנזק עצום, קיבלתי אימיילים רבים ששאלו מנין ההיתר לדבר לשה"ר, למרות שלא כתבתי שמות, אך כל מי ש'בתוך עמי אנכי יושבת' הבין במי המדובר. השבתי להם במשל, שבמקורותינו יכול היה לקרות ורבינו ר' מרדכי דרוק זצ"ל היה מתאר את הסיפור בצבעים עסיסיים: יהודי נכבד, שמקפיד כל ליל שבת לשוב לביתו עם לפחות שני אורחים לסעודתו, מזמר שלום עליכם עם ידים מונפות אל על, אחרי קידוש בהתלהבות בוצע החלה ומגישים לו מנת דגים מפוארת, וכמנהג גברין יהודאין הוא מטפל בדגים בידיו ללא מזלג, ככתוב 'וכל דגי הים בידכם ניתנו' מה גם ש'מנהג אבותינו – בידינו' ותוך כדי הטיפול הידני בקרבי הדג, הוא שולף עצם מתוך הדג ומניח בצידי הצלחת, שני האורחים שלו שהם תלמידי חכמים ויודעים פרק או שנים בהלכות שבת, מזהירים אותו כי זה נחשב חילול שבת שעונשו סקילה, האיש אומר להם: 'אל תגזימו' מה אתם עושים ענין מכך? הוא ממשיך לנבור בעצמות והם ממשיכים להתריע בפניו. ביום ראשון בבוקר הם מתייצבים בפני בית הדין ומספרים את מה שראו עיניהם ואחרי חקירות ודרישות, בית דין מפרסמים את הסיפור בכל רחבי העיר, שמא מישהו ימצא לימוד זכות על הנגיד הידוע איש החסד וכו'. אם לא נמצא מי שילמד עליו זכות, בית דין מוציאים פסק שעונשו סקילה, לא פחות. וכל העיר באים לראות את ביצוע גזר הדין ככתוב 'וכל העם ישמעו ויראו'. תיאור קשה, אה? מה אם הלבנת פנים? (הסיקריקים עוד ימצאו מפה הצדקה לכל מעשיהם). העולם לא הפקר, אי אפשר בשם העסקנות וה'לשם שמים' לעשות כל מה שרוצים ולתלות את זה ב'חפץ חיים' שאסור לפרסם את זה. זכיתי ב"ה למסור שיעור במחזור הש"ס במסגרת הדף היומי והתלמוד מלא בעשרות אם לא מאות מקרים שחז"ל מספרים עובדות שהם הבינו שיש תועלת שנדע את מה שאירע ושנדע להיזהר להבא. הראשון בהם להבנתי, הוא הסיפור של רבן גמליאל שציווה על רבי יהושע לעמוד על רגליו במשך השיעור והקהל ציוו על חוצפית המתורגמן (מעשרה הרוגי מלכות) לעצור את העברת השיעור, כדי למנוע את הפגיעה ברבי יהושע. ובעקבות כך הדיחו את ר"ג מראשות הישיבה ומינו את ר' אלעזר בן עזריה בן ה-18 במקומו, שפתח את דלתות בית המדרש והכניס מאות תלמידים שרבן גמליאל סגר בפניהם את שערי בית המדרש בטענה ש'כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש'. למרות שמן השמים הראו לר"ג בחלום שהישיבה כיום זה כמו 'חבית מלאה אפר', כלומר 'עדיף ישיבה קטנה ואיכותית' אבל הגמ' מיד מוסיפה: ולא היא, מן השמים רצו להרגיע את ר"ג שלא יהיה לו צער, אבל האמת היא, שהדלתות צריכים להיות פתוחים והמציאות הוכיחה כי כל מסכת עדויות בו ביום נשנתה והיכל הישיבה הפכה לזירת אש קודש מעוצמת קול התורה ולא היה ספק וקושיה שהיתה בישיבה מימי קדם שלא נפתרה באותו יום. ואם לא די בכל זה, הגמרא מסיימת את הסיפור בכך, שאותו תלמיד שבגינו התחילה כל המהומה, היה רבי שמעון בר יוחאי. ברור שדברי חז"ל כגחלי אש, ואין לנו מושג בעומק הדברים, אבל חז"ל סיפרו לנו כל זה בפרוטורוט, שנשכיל חכמה בנפתולי החיים לדעת את הדרך נלך בה. לעומת זאת קיבלתי מכמה אנשים שהפתיעו אותי וסיפרו לי על אחד המעורבים בסיפור (סיקריק קטן) שסיפרתי בשבועות האחרונים, שכבר לפני עשרות שנים, שכר גוי קודם השבת, שיזמין אמבולנס באמצע השבת לביתו של אחד מצדיקי הדור נשמתו עדן, שהוא סבר, שאותו צדיק (שספריו המפורסמים נמצאים כמעט בכל בית מדרש בעולם) צריך לנהוג אחרת מכפי שנהג בענין מסויים [איננו שופטים חשבונות שמים, אבל מיד לאחר אותו מעשה נשרו שערות ראשו ונותר קרח עד עצם היום הזה]. נזכרתי בסיסמה שהוטבעה בירושלים 'פעם סיקריק, תמיד סיקריק', אבל בענין אימרה זו יש לי השגה, משום מעשה שהיה. כשביקרתי בארץ בשנה האחרונה, ראיתי אברך ברחוב, שבתקופת המערכה, היה מסוכן שאעבור בד' אמותיו, וכעת ראיתי אותו מסתכל עלי ולא מסיט את ראשו ממני בהבעת סלידה כפי שהיה עושה במקרה הטוב בימי המערכה (מה כן היה עושה? יסופר בעזהי"ת בשבוע הבא). התקשרתי לגיסו, שהוא ידיד נפשי משכבר הימים ושאלתי אותו לפשר השינוי המשונה בגיסו, שלא כדרך הטבע? מה, לא שמעת את הסיפור שהיה לו עם...ושינה אותו מקצה אל קצה? אוקיי, כעת אני יודע שפיספסתי כמה סיפורים ב-13 השנים שחלפו מאז שהיגרתי לארה"ב, למרות שבדרך כלל, סיפורים עסיסיים איכשהו מגיעים אלי ולא דרך האתרים, כי אינני נכנס כלל לכל אתרי הנייעס, בעיקר מחמת חוסר זמן. לפחות אני יודע מעכשיו, שיש מאמר מוכן לשבוע הבא, סיפור עסיסי נוטף צוף, על ההוא שהשתנה מקצה לקצה.maadoney@gmail.com נ.ב. למה דוקא בספירת העומר אומרים 'הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ביהמ"ק במקומה', למה המקום תופס כאן ענין? 'מות וחיים ביד לשון' היכן זה מרומז בשם פרשתנו 'אמור'? אלו ועוד הרבה בגליון שלפניכם, טעמו וראו כי טוב. בברכת שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
20:20	[...] מה אמר הרבי מביאלה זצ"ל על הרבי מגור
20:15	[...] ברסלבר בסקווער מאת הרב ברונשטיין פרק ב' ברסלבר בסקווער.לפני כ15 עד 20 שנה, עבדתי בהדרכה לתיירים מחו"ל שהגיע לתור את הארץ, רובם חסידים אמריקאים, מרכולתי היה התמצאות בקברי צדיקים, סיפורים, מקומות נפלאים בארצנו שלא כולם מכירים, ו... כלי נגינה עם הרבה הומור יהודי.מדי פעם הייתי ממתין בשדה התעופה לדג שמן שיעלה בחכי היישר מהמטוס, מדי פעם הגיע יהודי שרק רצה נסיעה מהשדה, אבל בהרבה פעמים היו חסידים שרצו סיור של ימים שלימים ויותר, לארכה ורחבה של ישראל, נזכור שהימים הם ימי חברת המוניות נשר שהטילה אימה על כל אזרח הגון שניסה להגיע לשדה התעופה, להם מונופול על הבאת אנשים לשדה וממנו, אין אוטובוס מעיר הבירה לשדה התעופה, רכבת מאן דכר שמיה, והיית חייב להשתרך במחיר גבוה מאוד עם המוניות שלהם, להמתין עד שהרכב יתמלא עם נוסעים, וכל הדרך לשמוע את מכשירי הקשר בין הנהגים המרירים מלידה, צעקות, קללות, ברכות, ריטונים, איחולים וחוויות אישיות לתוך וממכשיר הקשר הרועם.באחת הפעמים מגיעים כמה חסידי בעלז, עם הררי מזוודות, ירטה עליהם הדרך, ואחרי הפסדי טיסות ביניים, המתנות ארוכות ומסע של יומיים רצופות ללא שינה נורמלית ואוכל, פנו אלי, עניתי להם שיש מקום איתי ברכב, גם להם גם לגמליהם לבקרם וצאנם... ירושלמי אסלי למד מהערבים שהציעו עבודתם בצבע אינסטלציה שיבוצים, לא לסרב ולהגיד שהכול אפשרי ויש לאל ידיך.מגיעים לרכב שלי... יש עליה גגון גדול אכן, אבל זה לא טנדר, הם פונים איש לרעהו: הלא חסידים אנחנו, לא? ושלפו את הגרטלאך חגורות התפילה החסידיים, מכיסם, וקשרו היטיב גל על גג כיפין על גבי כיפין את המזוודות, משארותם צרורות, והתחלנו לנסוע, הימים טרם היה ווייז וגוגל מפות על פני הארץ, ירושלים גדלה מאד ואני מגיע לשכונת בעלז, רואה את בית המדרש הענק שלהם מקדימה, שמחים ורעננים מתקרבים, אבל אז רואים את הבית מדרש משמאל? ושוב רואים אותו מימין והנה מתרחקים ורואים אותו מאחור... עייפים אנחנו, אבל הגענו בסוף ברוך השם, שילמו יפה ופנו לאכסנייתם.פעם אחת, אני ממתין זמן רב, אולי יזמן לי השם נוסע עסיסי, החניה עולה כסף כל שעה.אין לקוחות. תיירים זקנים מיפן, קבוצת תיכון ממיאמי, וכל מיני אנשי עסקים חרדים ישראלים שלא צרכו את שירותי, בהמשך פשטו רגל אחד אחרי השני, כפי שקורה ברוב אנשי העסקים בגטו הציוני הזעיר אשר בארץ הקודש ששמונים אחוז מהכלכלה מרוכזים בידי קומץ משפחות שולטות כמו הנגידים בגטו מאז שנות הגלות.פתאום ניגש אלי, ישראלי, ממוצא תימני היה נראה, לא דתי, ושואל אותי כמעט בזעם: זה נכון שהרבי מסטמאר היה בארץ לפני שבוע?כן אני עונה לו.וזה נכון שחסידים שילמו שמה אלף דולר כדי לנסוע אתו לצפון?לא!הם שילמו חמישים אלף דולר! עניתי לו. כי יש להם המון המון ים כסף כחול אשר על שפת הים, והם מעוניינים לעזור לאחיהם החרדים המקופחים פיננסית בידי המימסד, והם רק מוצאים תירוץ איך לממן להם תלמודי תורה, ישיבות, משפחות נצרכות, אז מוכרים זכות מקום באוטובוס עם האדמו"ר בעשרות אלפי דולרים והכסף הולך לחרדים. בני המיעוט במדינת ישראל.אהה.... אז למה אתם לא נותנים למזרחיים? הוא מטיח בי.אתה צודק! עניתי לו במבוכה קטנה.למה המזרחיים המבקשים כסף, תמיכה למשפחותיהם, האלמנות והיתומים או חלכאים וסתם בני תורה עניים לא מקבלים תמיכה מהחלבים הסורים, בני עדות המזרח העשירים בקהילות באמריקה?הם הרי אחיהם ובשר מבשרם?אנחנו נותנים להם המון, ורוב המשפחות במצוקה ברשימות ארגוני החסד האשכנזים הם אחינו בני עדות המזרח עצמינו ובשרינו.אדרבה אני אומר לו, תגיד לשאריך וקרוביך העשירים בארה"ב לא לתרום רק לבנייני פאר אלא לאחיהם עצמם ובשרם הספרדים לקיומם, גם אם אין שלט גדול ומפואר על המנורות היפות בהיכלי בתי כנסת ובנייני הפאר עם שמותם לתפארת.ההוא הסתובב אחורה, הב יט בי כאחד שננעצו בו רעל והוא תיכן מאבד הכרה ועזב.ואז.... פתאום מגיע איש חסיד, יוצאמהטרמינל ואשתו לצדו ובנו ובתו, ושלל מזוודות בעגלות נדחפות.נגשתי אליו הצעתי את שירותי, הוא שמח ביותר, וככה אירחתי אותו במזדה 626 הידועה שלי, שהכליזמרים הירושלמים יספרו לכם המון חוויות עליה בדרך לאירועים ומהם, מין חמורו של חנינא בן דוסא זה היה, לא ביקש לעצמו מוסכניקים, 7 מקומות ובגא'ש עצום ו... סע לשלום.החסיד הזה היה סקווערער מקנדה, עסקן, תלמיד חכם, ירא שמים וסוחר ממולח, וכמה פעמים שהגיע לארץ מאז, הייתי נוהג ברכבי עבורו, ולומד ממנו, הוא בן דוד של הזילברמנים מהרובע היהודי בירושלים, הוא בא לרכוש שטחים במקור ברוך עבור חסידות סקווער, שמרתי על סודיות, וכיום פורחים שם מוסדות לבנים בנות בחורים ואברכים לתפארת ברוממה ומקור ברוך. אני חסיד ברסלב, הנוסע חסיד סקווער, בן דוד של הזילברמנים (מיטב בעלי קריאה בתורה יוצאים מהם עקב היצמדותם למשנה של בן 5 למקרא בן 10 למשנה) ממשיכי המתנגדים לחסידות מיסודו של הגר"א, הם צאצאים ליום טוב זלונטניק ז"ל חסיד ברסלב, שקיבל הכסף הראשוני להקמת בית כנסת ברסלב בשערי חסד צמוד לבית כנסת הגרא מסבי רבי משה בורשטיין ז"ל, כולנו חיים כיום יחד ב"ה, אין פרץ ואין צווחה.
20:10	[...] הרב אורי זוהר: מטרת הציונות להעביר את היהדות לנצרות
20:07	[...] רק בימים שאמרו תחנון נהרגו בכל יום אלף תלמידים של רבי עקיבא כמה תלמידים נפטרו לרבי עקיבא ומתי ?24,000 תלמידי רבי עקיבא נפטרו בספירת העומרבאיזה ימים ? וכמה בכל יום ?הגאון המקובל האלהי רבי מנחם עזריה מפאנו שהיה גדול המקובלים באיטליה שחי לפני 400 שנה,כותב במאמר "מעין גנים", שהגזירה היתה רק בימים שאמרו בהם תחנון, ולכן היו 24 יום שבכל יום נהרגו 1000 תלמידים וגם בל"ג בעומר נפטרו 1000 תלמידים, ונשאלת השאלה, אם כן למה כתוב שיש שמחה בל"ג בעומר על שפסקו מלמות ?
20:05	[...] סגולה בדוקה להינצל מבני ישמעאל
19:55	[...] מבזק - יום הולדת למשה גפני בשבת י' אייר יום הולדת למשה גפני - הוא בן 72חיים שאולזון מאחל לו יום הולדת שמח

21:26

הכדור הכתום

[תקציר...]

עדכונים 17.5.24

20:57

ילדי הקומדיה

[תקציר...]

שישה אפסים היא הדרמה הקומית הזוכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה

18:29

עין הדג

[תקציר...]

חדי-קרן מזוייפים וקנדים לא נחמדים: מה עולה השבוע? (עם תום שפירא)

17:30

גאדג'טי

[תקציר...]

הוכרז: Sony Xperia 10 VI – מכשיר קומפקטי עם סוללה גדולה [ עוד 4 פוסטים...]

15:15	[...] סנהייזר מציגה אוזניות ה-ACCENTUM True Wireless סנהייזר (Sennheiser), אחד ממותגי האודיו המוכרים בעולם, הכריזה על אוזניות ה-ACCENTUM True Wireless, אוזניות ה-TWS הראשונות מסדרת ה-ACCENTUM של החברה, המגיעות בעיצוב ארגונימי מתקדם עם סינון רעשים היברידי (Hybrid ANC) וזמן סוללה של עד 28 שעות. ה-ACCENTUM True Wireless מגיעות כדגם האוזניות השלישי בסדרה ומצטרפות לאוזניות הקשת ACCENTUM ו-ACCENTUM Plus שהושקו מוקדם יותר. הן משתמשות […] The post סנהייזר מציגה אוזניות ה-ACCENTUM True Wireless first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
13:17	[...] בלייק לייבלי תקועה במעגל של טראומה ואהבה ב”איתנו זה נגמר” בלייק לייבלי מככבת בדרמה החדשה “איתנו זה נגמר” (It Ends With Us), המשלבת בין רומנטיקה לטראומה, ועוסקת בבחירתה הגורלית של אשה שמאסה במעגל ההתעללות שהתחיל עוד עם הוריה. הסרט מבוסס על רב המכר באותו השם מאת קולין הובר שיצא בשנת 2016, והוא מגולל את סיפורה של לילי בלום (לייבלי), אישה המתגברת על ילדות טראומטית ועומדת […] The post בלייק לייבלי תקועה במעגל של טראומה ואהבה ב”איתנו זה נגמר” first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
11:12	[...] אפל וגוגל מציגות תקן אחיד לזיהוי תגי איתור חפצים העוקבים אחר משתמשים אפל (Apple) וגוגל (Google) הכריזו בשיתוף פעולה עם “כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט”, ה-IETF (ר”ת Internet Engineering Task Force) ,על ה-Detecting Unwanted Location Trackers (“איתור תגי איתור לא רצויים”, להלן DULT), תקן שנועד לספק התראה בעבור משתמשי iOS ואנדרואיד על כך שזוהה בקרבתם תג איתור חפצים אשר עוקב אחריהם. תגי איתור חפצים דוגמת AirTag של אפל […] The post אפל וגוגל מציגות תקן אחיד לזיהוי תגי איתור חפצים העוקבים אחר משתמשים first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
09:30	[...] טאבלטי ה-iPad Pro M4 ו-iPad Air M2 מגיעים לישראל טאבלטי האייפד (iPad) החדשים של אפל (Apple) מגיעים לישראל עם דגמי ה-iPad Pro 2024 M4, המגיע לראשונה עם מסכי Tandem OLED בגודל 11 ו-13 אינץ’ ושבב ה-Apple M4 העוצמתי. לצידם ניתן למצוא בארץ גם את דגמי ה-iPad Air 2024 M2, המציעים לראשונה אפשרות בחירה בין מסך 11 ו-13 אינץ’ בסדרת האייפד אייר, כאשר הם מתבססים […] The post טאבלטי ה-iPad Pro M4 ו-iPad Air M2 מגיעים לישראל first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

17:05

יקום תרבות

[תקציר...]

זכרונותיי מגורודיש

13:24

מחוייב המציאות

[תקציר...]

שואג מארץ רחוקה

12:46

פוליטיקלי קוראת

[תקציר...]

החיים נמשכים גם בשבי

12:42

מידה

[תקציר...]

"האליטות החרדיות מנהלות קרב בלימה"

11:04

מידה

[תקציר...]

הסחרור האסטרטגי של ישראל

10:32

הכדור הכתום

[תקציר...]

בזמן שפלייאוף 17.5.24

09:39

סופרת ספרים

[תקציר...]

"חמדנות משיחית מופקרת", "קוצר ראות נפשע", "זירת מלחמה שלקראתה שוב לא התכוננו" – נכתב בעיתון דבר, בינואר 1988

09:00

קבלה, מדע ומשמעות החיים

[תקציר...]

צחוק ואגו

08:56

הידען

[תקציר...]

ארכיאולוגיה: הפירמידות המצריות נבנו לאורך הענף הנשכח של הנילוס – אכרמת

08:51

הידען

[תקציר...]

גילוי כוכב לכת בגודל כדור הארץ המקיף את הכוכב הננס העל-קר SPECULOOS-3

08:30

קבלה, מדע ומשמעות החיים

[תקציר...]

פשוט תזרום

08:21

מבקר חופשי - אריק גלסנר

[תקציר...]

ביקורת על "קודם תסתרקי" של נעמה צפרוני ("הקיבוץ המאוחד", 148 עמ')

08:02

מתן גילור

[תקציר...]

נובחים בירוק (521)

07:35

יקום תרבות

[תקציר...]

המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 17-18 מאי 2024:יבגניה דודיה בתפקיד ריצ’רד השלישי

05:21

עונג שבת (עונ"ש) – של דוד אסף

[תקציר...]

'מטרתי להקים יחידת צנחנים גדולה': תזכיר של חיים גורי

חיים גורי (שני משמאל) מתאמן בקפא"פ עם חניכיו בהונגריה, 1947 (הספרנים: מגזין הספרייה הלאומית)
מאת עמוס רוּדנר בסוף שנת 1971, אם לסמוך על זיכרוני, הזדמנתי להוצאת הספרים 'הקיבוץ המאוחד' בתל אביב. ניסיתי להציע לזרֻבבל גלעד, מנהל ההוצאה, להדפיס מהדורה שנייה של ספרון הרשימות שלי בכל הצניעות (הקיבוץ המאוחד, 1968). זרובבל נתן בי מבט אלכסוני יַגֵּעַ ואמר: 'יותר טוב בוא, אני אכיר לך את חיים גורי'. נכנסנו לחדר שבו ישב גורי על הגהות כלשהן. זרובבל אמר 'תכיר את עמוס רודנר מגבעת ברנר', וגורי, שהושיט ידו ללחיצה, אמר 'אני קורא אותך בשדמות'. 'כן', עניתי בענווה, 'וגם פָּצִ'י [אברהם שפירא מקיבוץ יזרעאל], עורך שדמות, כותב אצלי בבַּמַּעֲלֶה'. כך הסתיימה הכרותינו.לימים, כאקורדיוניסט (שימושי בעיקר לענייני שירת רבים), שגם הפיק וערך את השירונים וגם התעניין ברקע ממנו צמחו שירי הזֶמֶר, ניצלתי את 'היכרותי' עם גורי כדי לאסוף טקסטים לשירי פלמ"ח שזכרתי ממדוּרוֹת מחלקת הפלמ"ח בקיבוץ מכורתי, אבל כאלה שחיים חפר לא חיבר ולכן לא הופיעו באוסף שיריו תחמושת קלה (הקיבוץ המאוחד, 1949). עד צאתו לאור של הקובץ משפחת הפלמ"ח, שערכו שני החיימים, גורי וחפר (ידיעות אחרונות, 1977) לא הִכרתי שום מקור למילותיהם של שירים אלה. כך הגעתי לשירים כמו 'בְּסֻכָּה קְטַנָּה', 'הִיא עָמְדָה בַּחַלּוֹן וְהִבִּיטָה', 'תַּק תַּק תַּק מְתַקְתֵּק תַּת-מַקְלָע' או 'קוֹאוֹפֶּרֵיְשֶׁן' (שחפר חיבר ולא פרסם). גורי הקריא לי את השירים בטלפון ושר לפחות בית אחד. אני נזכר שלפחות שיר אחד משכתי מגורי אחרי שכבר הופיעו הספרים משפחת הפלמ"ח, אוטוביוגרפיה בשיר וזמר של נתיבה בן יהודה (כתר, 1990) ואתרי 'שירונט' ו'זמרשת' כבר היו באוויר המרשתת. בשנת 2010, לקראת ערב זיכרון להורינו, תמר רעייתי המנוחה ואני תרגמנו (על גבי תרגום מילולי), את השיר הרוסי 'צ'ובצ'יק'. שיר זה, שהיה מאוד אהוב על הורינו, וכמובן ברוסית, מספר על פרחח עני, בעל בלורית פרועה המתבדרת ברוח, שמסתבך בגניבה, נתפס ונשלח לסיביר. כשצ'ובצ'יק שר (בתרגומנו): 'מִסִּיבִּיר לֹא פּוֹחֵד וְלֹא בּוֹרֵחַ / גַּם סִיבִּיר הִיא אֲדָמָה רוּסִית', נזכרתי שהפלמ"חניקים 'אצלנו' שרו, בעברית, כמה בתים במנגינת 'צ'ובצ'יק', כשכל בית הסתיים בשם של מחנה מעצר מנדטורי שאינו מפחיד, כיוון שהוא בארץ ישראל. למשל, 'לֹא אִכְפַּת לִי לָשֶׁבֶת בְּרָפִיחַ / גַּם רָפִיחַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל', או 'גּ'וֹנִי קַח אוֹתִי אֲפִלּוּ לְקַפְרִיסִין / זֶה בַּדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'. לַזֶמֶר הזה לא היה זֶכֶר במשפחת הפלמ"ח ולא בשום מקור שהכרתי. חזרתי לגורי והזכרתי לו שאנחנו מכירים מזמן... שרתי לו בטלפון את סיומי הבתים שזכרתי וגורי המשיך מיד בשני בתים שזכרתי במעומעם את סיומיהם, על מעצר בעכו ועל מעצר בלטרון. הוא עוד הספיק לומר: 'אני בדלת. הנה הטלפון של רמה זוטא. היא תיתן לך את המילים שאלתרמן חיבר לאיזו מסיבה' (בינתיים גילו ב'זמרשת' שלפחות בית אחד חובר על ידי שלונסקי). רמה הכתיבה לי בטלפון את שני הבתים שגורי הזכיר, וסיפרה שלמדה אותם מאביה, יוסף אבידר, שהיה מראשי ההגנה ולימים אלוף בצה"ל. ביום העצמאות של אותה שנה (2010), תמר ואני הגענו לבנייני האומה לטקס הענקת פרס ישראל למשורר אריה סיון (אחיה של תמר). על המישורת בין שני מהלכי מדרגות פגשנו את חיים גורי ורעייתו עליזה. כשסיון גילה, שגורי ואני מכירים, הוא הצביע עליי ואמר לגורי: 'אתה יודע שהוא היה בצנחנים?!'גורי שאל 'מתי?', ואני השבתי כי היה זה בשירותי הסדיר ב-1954, ואחרי כן עוד כתריסר שנות מילואים. 'היכרת את שְׁוַורצִי? היכרת את ג'ורג'י? היכרת את סמי רפאל?', מנה גורי בהתרגשות שמות של צנחנים ומדריכי צניחה ותיקים, אלה שצ'כית, הונגרית ובולגרית היו שפות אימהותיהם. עניתי שכן, היכרתי... גורי התרגש וסיפר שבשנת 1948 – בתחילת קשרי התמיכה הצבאית שהעניקה צ'כוסלובקיה (בפקודת סטלין!) למדינה היהודית שבדרך – הוא פיקד על קורס צניחה לצעירים יהודים בצבא הצ'כוסלובקי. הוא גם דיקלם – בצ'כית! – את כל הפקודות: מחגירת המצנח ועד היציאה מהמטוס והגִלגול הנכון בפגישה עם הקרקע. מדריכי הצניחה הוותיקים, שעל היכרותי איתם שאל, היו חניכיו, שהשתתפותם בתרגילים ובצניחות, יחד איתו, הצבר מארץ ישראל, הייתה מאוד משמעותית לו.בסרטון קצר זה, שצולם באחרית ימיו, סיפר גורי בהתרגשות, כשדמעות בעיניו, על חוויותיו מקורס זה:גורי סיפר לי שכאשר חזר ב-1948 משליחותו ארצה, כדי להצטרף לחבריו הלוחמים בקרבות, הציע לו יגאל ידין להקים יחידת צנחנים וביקש ממנו להכין הצעה בכתב. גורי הכין הצעה וידין אישר ושלח אותה לרמטכ"ל יעקב דורי, עם המלצה להציב את גורי בראש היחידה. יגאל ידין, סגן הרמטכ"ל ומחליפו (ויקימדיה)'ידין הזמין אותי לפגישה', סיפר גורי, ואמר: 'בן גוריון התנגד והתעקש על יהודה הררי. לגורי לא היה ספק שבן גוריון לא אישר את המינוי מסיבות פוליטיות, בשל היותו איש פלמ"ח. 62 שנים אחרי האירועים עדיין חש גורי עלבון קשה. 'תן לי את המייל ואשלח לך את הצעתי לידין', אמר לי. שלחתי לו את המייל והוא שלח לי שני עמודים מצולמים, שמובאים כאן. לאחר מותו של גורי פרסם ארכיון צה"ל כמה תמונות ומסמכים הקשורים בגורי, ביניהם גם מסמך זה, אך קשה היה לפענחו וככל שידוע לי איש לא עשה זאת עדיין (צילום ופענוח של כמה שורות הובאו ברשימה שפורסמה ב-Ynet, ב-1 בפברואר 2018).השתדלתי, וזה מה שהצלחתי להקליד מתוך התזכיר, למרות צלקות צילום המסמכים, תלאות הזמן והתייבשות צבע הדפוס בְּסִרְטֵי מכונת הכתיבה Hermes Baby מ-1948). בפענוח הכנסתי סימני פיסוק שלא היו במקור וכן תיקוני כתיב קלים (כתיב מלא או חסר לפי העניין). מעט הוספות ניתנו בתוך סוגריים מרובעים. גורי לא היה הראשון או היחיד שהציע תוכנית כזו, וקדמו לו הצעות אחרות (ראו כאן), אך בין כך ובין כך חוקרי תולדות מלחמת העצמאות ותולדות חיל הצנחנים, כמו גם חוקרי יצירתו של גורי, עשויים למצוא עניין בתזכיר זה.* * * השורות הקצרות למעלה מימין הן בכתב ידו של ידין: לרמטכ"ל [יעקב דורי] זה בהמשך לשיחתנו. אבקשך להטיל על אכ"א [אגף כח אדם], או מח"א [מפקדת חיל אוויר], להקים את היחידה. מציע את חיים גורי כמפקדה. בשלב ראשון מציע שהיחידה תצורף לשירות המודיעין [1948] 24.8 י. ידין תזכיר מס' אל: י. ידין מאת: חיים גורי הנידון: הקמת יחידת צנחנים כהמשך לשיחתנו מיום שישי, קיבלתי על עצמי להביא קווים לתכנית הקמת היחידה הנ"ל. חקרתי, במידת האפשר, את הבעייה ונפגשתי עם מספר אנשים לשם אינפורמציה. הריני רוצה לסכם בזאת את המצב הנוכחי ולהסיק מסקנות מעשיות מכך. המצב כיום. נעשו עד היום ניסיונות שונים לגבש יחידת צנחנים, אבל רובם היו תוצאה מיוזמה אישית יותר מאשר כיוון והוראה מהמטכ"ל. בעיקר עסקו בכך אנשים שהיו קשורים, במישרין או בעקיפין, לחיל האוויר. נוסף לזאת נמצאים בשורות הצבא מספר אנשים, בעיקר מגח"ל [גיוס חוץ לארץ], שהיו צנחנים בזמן המלחמה השנייה [מלחמת העולם] בצבאות שונים. ע"י [על יד] לשכת המודיעין של אג"ם קיימת קבוצת אנשים (כעשרים), רובם אנשי מקי [פרטיזנים צרפתים], שחלקם היו צנחנים. הפעולה הרצינית הראשונה נעשתה בצ'[כוסלובקיה], בבית ספר לצנחנים שליד הצבא. קורס זה הקיף כ-35 איש, מהם 15 ארץ-ישראליים המתחלקים ל-5 קצינים ארץ-ישראליים, 2 בד"א [בעלי דרגות אחרות] אמריקאים בעלי ניסיון רב בשטח זה, 4 רבי-טוראים. שאר האנשים אירופאים. הקצינים, כולל את האמריקאים, ממשיכים עתה בהשתלמות רצינית, ליד המטה, בכל הנוגע לארגון החיל, טקטיקה, הצנחת אספקה, בעיות הדרכה, אפסנאות, שלוב פעולות, תִכנון וכו', והם מהווים את הכתובת היחידה לשלד הפיקודי המסוגל לענות לרוב התפקידים הנדרשים ביחידה הנ"ל. בימים אלה מסתיים הקורס ורוב האנשים יחזור ארצה, מלבד מספר קצינים וסמלים שיישארו שם על מנת לקלוט ולארגן את המחזור השני שישלח מכאן. לפיכך אנו רואים כי קיימת מסגרת ראשונית שתקיף, אחרי מיזוג כל יודעי צניחה מחוץ לארץ ומהארץ, כ-50 איש. דבר זה יקרה באם יאוּרגנו כל הקבוצות המכילות צנחנים ושעדיין מחפשות דרך אל העניין. בפגישתי עם ראש מטה חיל האוויר, נאמר לי באופן המפורט ביותר כי חיל האוויר מצידו מסוגל למלא על הצד היותר טוב את הקשור בתפקידו הוא, ז.א. [זאת אומרת] הספקת מטוסים לאימון ולפעולה, מצנחים לאנשים ואספקה, מכשירי אימון וכו'. הוא קובע כי בשרות הח.א. [חיל אוויר] נמצאים כיום טייסים שיוכלו בביטחון גמור, לאחר אימון מסוים, לעסוק בהצנחת אנשים.אי לכך אני מציע את ההצעות כדלקמן, בהנחה שמטכ"ל מעוניין להחיש ככל האפשר את הקמת היחידה, בעיקר בתקופת ההפוגה היחסית כיום. 1. חייב לקום מיד מטה היחידה שיתחיל מיד בארגונה. על המטה לכלול בתחילתו: א. מפקד היחידה; ב. קצין קשר עם מטכ"ל [ועם] מח"א; ג. אפסנאי. 2. יש להקים מיד בסיס ליחידה שישמש לקלט ומיון. בו יוכלו האנשים [להתארגן] לאימון ולפעולה ואליו יוחזרו מבית הספר [לצניחה בצ'כוסלובקיה]. בסיס זה חייב להכיל בתוכו את הדברים הדרושים לאימון ולארגון ראשוני. ראש מטה מח"א מציע לעשות זאת בקרבת שדה תעופה או בתוך שדה תעופה. 3. יש לקבוע איזה אגף במטכ"ל אחראי ליחידה באופן ישיר, לא רק בפעולתה אלא בשלבי התארגנותה ואימוניה, ולמי [תהיה] קשורה בכל הנוגע לאפסנאות וכספים. 4. יש להתחיל בגיוס אנשים מיד. לדעתי יש לארגן בשלב ראשון פלוגה שתכיל בתוכה את השלד למפקדה שלה: סמלים, קצינים, אלחוטאים וכו'. זאת כדי לשלוח אותם מיד לחוץ לארץ. כ"כ יש להתחיל למיין את המועמדים בשאר הדרגות. לבודקם, לקבוע את תאריך נסיעתם. על האנשים להיות מסוגלים לפעילות מיוחדת מבחינת נכונותם והתנדבותם. יש לצרף מיד את כל האנשים שעברו אימון בצניחה או הקשורים למקצוע ולהקים [?] לשם השתלמות מקצועית והתאמתם לתפקידם. 5. יש להתחיל מיד בהקמת בי"ס לצנחנים בארץ ולקשור קשר ישיר עם חיל האוויר בכל הנוגע לתפקידם בעניין. יש בידינו התכנית המלאה לביה"ס ואין כל מניעה להקימו בארץ. 6. יש לשאוף להקנות אימון בצניחה לחלק מיחידות המשימה או הקומנדו, או יחידות מובחרות כחטיבות פלמ"ח. יחידות אלה פועלות ביחידות חיל רגלים או ג'יפים אבל מסוגלות לפעול כחיל מוטס או כצנחנים.*[הערת כוכבית בתחתית המכתב בכתב ידו של גורי:] בשבוע שעבר נעשה ניסיון מעניין ???? בשדה תעופה בהפעלת יחידות חיִּל מוטס בפעולת פשיטה. בפשיטה זו שולבו אלמנטי הצנחה. יש לתאם את כל הניסיונות הנעשים בשטח זה עם אימוניה ותכניותיה של יחידת הצנחנים, לשם שילוב ולימוד הדדי, במידה שלא תאושר העברת יחידות אלה לחיל הצנחנים. 7. יש לאשר את עמדת [מעמד] האנשים כאן ובצ'[כוסלובקיה] ולאשר את השתייכותם לחיל זה. כ"כ [כמו כן] יש ליפות את בא-כוחנו ליד מחלקת הרכישה שם [כדי] להתחיל מיד ברכישת חלקי ציוד הדרושים לנו. כ"כ יש לדאוג לקשר ישיר ומתמיד בין הארץ ושם [למתאמנים בצ'כוסלובקיה]. 8. יש לשאוף להגיע במהירות הגדולה ביותר לתמרוני פעולות משולבות של מספר שירותים על מנת להכשיר את היחידה לקרב בתנאי הארץ, בעיקר [מפני] שחלק מהחומר האנושי הוא בן חו"ל. להלן תוספת מיוחדת הקשורה בבעיית אנשים לפעולות מיוחדות, הכוונה [ל]מסתערבים. כל הגורמים הנוגעים ליחידה זו הביאו את דרישתם להקנות אימון צנחנים למספר מסוים מאנשיה. אנשים אלה יפעלו בתפקידים שונים ולא יחשבו לצנחני קרב גרידא; הם יעמדו לפקודתה של לשכתם בכל הנוגע לתפקידם המיוחד, אבל בכל הקשור עם הקניית אימון הצניחה והפעלתה בפעולה [הם] חייבים להיות כפופים למפקד היחידה.סיכום חבר האנשים, הנמצא כיום בארץ, ובעיקר בצ'[כוסלובקיה], תוך תוספת המתנדבים החדשים, מסוגל לשמש התחלה רצינית לעניין, בהנחה שתנאי החוץ יחייבו את הגדלת הקף היחידה. במקרה שידרשו פרטים ותוספות, או פרטי פרטים, אני נכון למלאם בכל זמן [ובכל] דקה. [אחרי הסיכום גורי הוסיף בכתב ידו:]נ.ב. כל האמור בתזכיר זה אינו מבטל את מטרתי להקים בצבא ההגנה לישראל יחידת צנחנים גדולה בשילוב עם חיִל מוטס. יש לבנות את היחידה כיום בצורה שתוכל לענות על תפקידיה בעתיד. ___________________________עמוס רודנר הוא בן קיבוץ גבעת ברנר וגם צנחן בעברו rudner-t@zahav.net.il

00:00

קפה טלוויזיה

[תקציר...]

	הפוסטים החמים ביותר
	קפה טלוויזיה השגרירות, המלך: המלצת יום חמישי
	בוב ממשיך במסע מנא (Mena)
	הרוכב לאוטובוסים באיזה עיר התושבים משתמשים הכי הרבה בתח"צ, ובאיזה הכי מעט?
	טליה קוראת ומספרת הכלבה - פילאר קינטנה
	סופרת ספרים קריאה ראשונה בספר "מה קרה להגר באילת?"